כל הריון מלווה במפת בדיקות שמתפרסת על פני כ-40 שבועות, ולכל שלב יש כלים משלו. חלקן בדיקות שגרה המבוצעות במסגרת טיפת חלב או מרפאת בריאות האשה של קופת החולים, אחרות הן בדיקות סקר שדורשות תכנון מוקדם, וכמה מהן – כמו הערכת סיכון אישית ללידה מוקדמת – נפתחות בחלון זמן מוגבל יותר. מאמר זה מסדר את כל הבדיקות המומלצות לפי שבועות, כדי שתכירי את התאריכים הקריטיים ובכדי למנוע פספוס של בדיקה חשובה.

טרימסטר ראשון – שבועות 1 עד 13+6

אולטרסאונד דופק (אולטרסאונד הריון צעיר) – שבועות 6 עד 12

בדיקה ראשונית זו מאשרת את מיקום שק ההריון בתוך הרחם, את פעימות לב העובר, את מספר העוברים ואת גיל ההריון לפי אורך הקודקוד-עכוז (CRL). הבדיקה מתבצעת בגישה בטנית או נרתיקית, בהתאם לשלב ההריון. אם קיים פער של יותר מ-5 ימים בין תאריך הווסת האחרונה לגיל ההריון שנקבע באולטרסאונד (בין שבועות 7 ל-10), הרופא/ה מעדכן/ה את גיל ההריון על פי תוצאות האולטרסאונד.

בדיקות דם ושתן, שבועות 6 עד 12

סדרת בדיקות בסיסית הכוללת ספירת דם, סוג דם ונוגדני Rh, סוכר בצום, בדיקת עגבת (VDRL), HIV, הפטיטיס B, תפקודי תריס ובדיקת שתן כללית עם תרבית.

בדיקות סקר לכרומוזומים

• שקיפות עורפית – שבועות 11 עד 13+6. מדידת עובי הנוזל מאחורי עורף העובר באולטרסאונד, בשילוב סמנים ביוכימיים בדם האם. הבדיקה מעריכה את הסיכון לתסמונת דאון וחריגות כרומוזומליות אחרות בדיוק של כ-85% (כאשר משולבת עם סמנים ביוכימיים).
• NIPT – החל משבוע 10. בדיקת דם אימהית שמזהה DNA עוברי חופשי ומעריכה את הסיכון לטריזומיות 21, 18, 13 וחריגות בכרומוזומי המין. זוהי בדיקת סקר בלבד, ולא בדיקה אבחנתית. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות הבסיסי וניתנת לביצוע באופן פרטי.
• סיסי שליה (CVS) – שבועות 10 עד 13+6. נותנת אבחנה ודאית לחריגות כרומוזומליות וגנטיות. מומלצת בעיקר בהריונות עם סיכון מוגבר ידוע (למשל: ממצאים חשודים באולטרסאונד או היסטוריה משפחתית).

טרימסטר שני – שבועות 14 עד 26+6

סקירות מערכות וחלבון עוברי

סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת בשבועות 14 עד 16 ובודקת את שלמות מערכות גוף העובר. בין שבועות 16 עד 20+6, עם המלצה לשבועות 16 עד 18, מתבצעת בדיקת החלבון העוברי (תבחין משולש או מרובע) שמשקללת AFP, אסטריול ו-BHCG ובגרסת ה-quad גם אינהיבין A. הבדיקה מספקת הערכה סטטיסטית של הסיכון לתסמונת דאון ולמומים אחרים(מעל 65% לגילוי בתבחין משולש, 70-75% במרובע). סקירת מערכות מאוחרת מתבצעת בשבועות 19 עד 24 (מומלץ 20–23) ומאפשרת הערכה מפורטת יותר של מערכות שמתפתחות מאוחר יותר.

הערכת סיכון ללידה מוקדמת

בין שבוע 18 לשבוע 20+6 נפתח חלון של 20 יום לביצוע בדיקת PreTRM^® – דגימת דם בודדת שמודדת את היחס בין חלבוני SHBG ו-IBP4 ומתרגמת אותם, בשילוב משתנים ביומטריים, לציון סיכון אישי ללידה מוקדמת ספונטנית. הבדיקה מתאימה לכ-88% מההריונות החד-עובריים והיא הבדיקה היחידה כיום שמאפשרת הערכת סיכון ללידה מוקדמת בנשים ללא סימפטומים. בדיקת סיכון ללידה מוקדמת משלימה את מדידת אורך צוואר הרחם וההיסטוריה המיילדותית, ומכסה חלק ניכר מהמקרים הספונטניים שהכלים המסורתיים עלולים לפספס.

סוכר ודיקור מי שפיר

העמסת סוכר (50 גרם ללא צום) מתבצעת בשבועות 24 עד 28 יחד עם ספירת דם ותרבית שתן. נשים עם Rh שלילי עוברות בדיקת נוגדני Anti-D לפני מתן חיסון Anti-D בשבוע 28. דיקור מי שפיר זמין לאבחון ודאי בשבועות 16 עד 22 במקרים רפואיים מתאימים, לרבות אפשרות לבדיקת צ׳יפ גנטי (CMA), בהתאם להנחיות.

טרימסטר שלישי – שבועות 27 ומעלה

אולטרסאונד גדילה ו-GBS

אולטרסאונד גדילה מעריך את משקל העובר, קצב הגדילה, מצג (ראש או עכוז) ומנח. תרבית GBS (סטרפטוקוקוס מקבוצה B) מתבצעת בשבועות 35 עד 37 באמצעות ערכה לדגימה עצמית משולבת מהנרתיק ומהחלחולת. נשאות מתגלה בכ-20% מהנשים. תוצאה חיובית מחייבת מתן אנטיביוטיקה במהלך הלידה.

מעקב בהריון עם סיכון

בהריונות עם גורמי סיכון (כגון סוכרת הריונית, יתר לחץ דם כרוני או היסטוריה מיילדותית מורכבת) משתנה לוח הבדיקות ונוספים למעקב הריון גם ניטור צפוף יותר של העובר ומעקב מעבדתי מוגבר, בהתאם להמלצת רופא\ת הנשים.

תזמון מעשי לפי שבוע

• שבוע 10 – פתיחת מעקב הריון בקופה, בדיקות דם ראשונות ותחילת חלון NIPT מאפיינים את שבוע 10 להריון.
• שבוע 16 עד 17 – אישור מועד לסקירת חלבון עוברי ותחילת הבירור לגבי PreTRM^® מתבצעים בשבוע 17 להריון, שבוע ההכנה המרכזי לחלון.
• שבוע 18 עד 20+6 – בשבוע 18 להריון נפתח החלון בן 20 הימים שבו מתבצעות בדיקת PreTRM^® וסקירת מערכות מאוחרת.
• שבוע 24 עד 28 – בדיקת העמסת סוכר.
• שבוע 35 עד 37 – תרבית GBS.

הריון ראשון מחייב היכרות עם כל סדרת הבדיקות מראשיתה, והחלוקה לטרימסטרים במאמר זה חלה גם על הריון ראשון. לבדיקת PreTRM^® של שרפים דיאגנוסטיקה יש לבצע בדיקת התאמה זריזה ופשוטה באתר ולאחר מכן לתאם תור בוואטאפס מול מלר״מ איכילוב בטלפון 052-5488320.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין סקר כרומוזומלי לסקירת מערכות?

סקר כרומוזומלי(שקיפות עורפית, NIPT, חלבון עוברי) בודק חריגות כרומוזומליות וגנטיות ונותן הערכת סיכון סטטיסטית. סקירת מערכות באולטרסאונד בודקת את המבנה האנטומי של העובר ומחפשת חריגות מהנורמה. שני הכלים משלימים זה את זה – הסקר הכרומוזומלי עונה על "מה הסיכון לתסמונת", ואילו הסקירה המבנית עונה על "האם האיברים מתפתחים באופן תקין".

למה בדיקת PreTRM^® מוגבלת לחלון של 20 יום?

בדיקת PreTRM^® פותחה על סמך מידע קליני שהתקבל ממחקרים מקיפים על מעל עשרת אלפים נשים בהריון. מאות קשרים בין חלבונים שונים בזרם הדם של האמא נבדקו כדי למצוא את היחס הטוב ביותר שנותן את ההערכה המדויקת ביותר לניבוי הסיכון ללידה מוקדמת. החוקרים ראו כי בין שבוע 18 לשבוע 20+6 מתקבלות התוצאות המדויקות ביותר. חריגה מחלון זמנים זה מורידה את רמת הדיוק של הבדיקה ולכן היא מבוצעת רק בתוך חלון זמנים זה.

האם בדיקות הריון זהות בכל הקופות?

לוח הבדיקות הבסיסי (בדיקות שגרה אצל האחות ובטיפת חלב) דומה בכל קופות החולים. יחד עם זאת, חלק מהבדיקות (כמו סקירת מערכות מוקדמת או NIPT) אינן כלולות בסל הבריאות הבסיסי או בסל ההריון ומצריכות הפניה או מימון פרטי. חשוב לוודא מול הקופה הספציפית מה מכוסה ומה דורש תשלום נוסף.

הבהרה

המידע המופיע בכתבה זו נועד לצורכי הסברה והדרכה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או המלצה טיפולית אישית.

כל החלטה רפואית בנוגע למעקב ההריון, ביצוע בדיקות, תזמון או טיפול – חייבת להתקבל על ידי רופא/ת הנשים המטפל/ת, בהתאם למצבך הרפואי האישי, להיסטוריה הרפואית ולסל הבריאות המעודכן.

הכתבה מבוססת על הנחיות ופרוטוקולים מקובלים בישראל נכון למועד כתיבתה, אך פרקטיקות רפואיות וסל הבריאות עלולים להשתנות. ייתכנו הבדלים בין קופות החולים ובין רופאים שונים.

אין להסתמך על המידע בכתבה זו כתחליף לביקור רפואי או לייעוץ מקצועי. בכל שאלה או חשש בנוגע להריונך, יש לפנות ישירות לרופא/ת המטפל/ת.