
בישראל, 1 מכל 15 לידות מסתיימת מוקדם (לפני שבוע 37). הנתון הזה נשאר יציב בעשורים האחרונים – לא משום שרפואת המיילדות לא התקדמה, אלא משום שהכלים המסורתיים לזיהוי נשים בסיכון ללידה מוקדמת, לא מזהים חלק משמעותי מהמקרים או מזהים אותם מאוחר יותר, בשלב בו התערבות טיפולית כבר לא יכולה להשפיע בצורה משמעותית על מדדי ההריון והלידה. הפיתוחים האחרונים בתחום הערכת הסיכון הגיעו מכיוון לא צפוי, לא מאולטרסאונד משוכלל יותר, אלא ממדידת ביומרקרים חלבוניים בדם האם.
המגבלה של המודל המסורתי
במשך עשורים הסתמכה ההערכה על שני סמנים עיקריים:
היסטוריה מיילדותית
אישה שחוותה לידה מוקדמת בעבר נמצאת בסיכון מוגבר. הבעיה: נשים בהריון ראשון, ללא היסטוריה קודמת שאפשר להישען עליה, חשופות לסיכון גבוה יותר (ב-30% עד 50%) ללידה מוקדמת.
אורך צוואר הרחם
מדידה באולטרסאונד של אורך צוואר הרחם עדיין משמשת כגולד-סטנדרט לניבוי הסיכון ללידה מוקדמת. הבעיה: רוב הלידות המוקדמות הספונטניות קורות בנשים עם צוואר תקין. וחלק ניכר מאלו שמאובחנות עם צוואר קצר, יולדות בסופו של דבר במועד.
הספרות מראה שצירוף של שני הסמנים הללו מזהה רק כ-20% מהלידות המוקדמות הספונטניות ומפספס כ-80% מהמקרים. מתוך חמש נשים שיחוו לידה מוקדמת ספונטנית, ארבע לא תזוהינה מראש על ידי השיטות המסורתיות לבדן. ההכרה בפער הזה היא מה שהוביל לפיתוח כלי הערכה מדור חדש.
הגישה הביוכימית – זווית שונה לגמרי
במקום להתמקד במבנה אנטומי או בעבר רפואי, הגישה החדשה בוחנת את הסביבה החלבונית של ההריון בשלב ספציפי. בטרימסטר השני, רמות מסוימות של חלבונים בדם האם משקפות את מצב הסביבה הרחמית-שלייתית ואת הנטייה ללידה מוקדמת ספונטנית. הגדולה של הטכנולוגיה הזו היא, שהיא מזהה את התקצרות צוואר הרחם ברמת השינויים הביוכימיים המתרחשים עוד בטרם השינויים האנטומיים הניתנים לזיהוי ויזואלי באמצעות האולטרסאונד התרחשו.
בדיקת PreTRM® היא הכלי המסחרי הראשון שעבר תיקוף קליני שפועל באופן הזה. הבדיקה מודדת שני חלבונים בסרום – SHBG (Sex Hormone-Binding Globulin) ו-IBP4 (IGF-Binding Protein 4) – ומשלבת את היחס שלהם עם משתנים ביומטריים כמו BMI של האם, כדי להפיק ציון סיכון אישי ללידה מוקדמת ספונטנית לפני שבוע 37. שקלול המדדים הללו מאפשר לרופאי Sera Prognostics לומר האם ההריון נמצא בסיכון גבוה ללידה מוקדמת או לא.
התהליך המלא
- בירור התאמה קלינית – וידוא שההריון עומד בקריטריונים (גיל, חד-עובריות, היעדר תסמינים, היעדר טיפול פרוגסטרון מתמשך) – באמצעות מילוי שאלון קצר באתר שלנו
- תיאום מועד ללקיחת דגימת הדם בחלון הזמן של 20 יום – שבוע 18 עד שבוע 20+6 בדיוק. תיאום תור מתבצע מול מלר"מ איכילוב בטלפון 052-5488320
- איסוף דגימת דם לא פולשנית – בשלב זה, מתבצע בלעדית במלר"מ איכילוב. אין צורך בהכנות מיוחדות
- שליחת הדגימה למעבדות החברה בארה"ב
- עיבוד פרוטאומי – במעבדת היצרן Sera Prognostics בארה"ב
- קבלת תשובה – התוצאה מועברת לרופא המטפל ולנבדקת
מי מתאימה לבדיקה
הבדיקה תוקפה קלינית לאוכלוסייה ספציפית ומתאימה למי ש:
- מעל גיל 18 שנים
- בהריון חד-עוברי
- עם קרומים שלמים, ללא פקיעה
- ללא תסמינים פעילים של לידה מוקדמת במועד לקיחת דגימת הדם
- ללא מום עוברי ידוע או חשוד הקשור ללידה מוקדמת
- לא מקבלת או מתוכננת לקבל טיפול בפרוגסטרון לאחר הטרימסטר הראשון
בסך הכול הבדיקה מתאימה לכ-88% מההריונות החד-עובריים. בדיקת התאמה מדויקת מתבצעת באופן עצמי על ידי מילוי שאלון קצר באתר של שרפים דיאגנוסטיקה.
התשובה ומה עושים איתה
דו"ח תוצאות הבדיקה יכול להצביע על אחת משתי אפשרויות:
האפשרות הראשונה היא כי ההריון שלך איננו נמצא בסיכון גבוה ללידה מוקדמת. במקרה כזה, לא נדרשת ממך שום פעולה נוספת ואת יכולה להמשיך במעקב ההריון הרגיל והסטנדרטי המומלץ על ידי משרד הבריאות ורופא ההריון שלך.
לחצי כאן לצפייה בדו"ח תשובה של הריון שאיננו נמצא בסיכון גבוה
האפשרות השניה היא כי ההריון שלך נמצא בבדיקה כהריון בסיכון גבוה ללידה מוקדמת. במקרה שכזה רופא מומחה מטעם בית החולים ליס לנשים ויולדות, במרכז הרפואי איכילוב, יצור איתך קשר, יסביר לך את משמעות התוצאה והצעדים המומלצים להמשך.
לחצי כאן לצפייה בדו"ח תשובה של הריון הנמצא בסיכון גבוה
שילוב הבדיקה עם כלי האבחון המסורתיים – מדידת אורך צוואר הרחם, היסטוריה, ממצאי סקירה ועוד – נותן תמונה אינטגרטיבית ושלמה הרבה יותר ומאפשר לזהות הריונות בסיכון שמתפספסים ולא מזוהים על ידי הכלים המסורתיים בלבד.
המחקר שמאחורי הבדיקה
פיתוחה ותיקופה הטכני של בדיקת PreTRM® נעשה תחת מחקר PAPR שפורסם במאמר בספרות המדעית על ידי Saade ועמיתיו. המאמר זכה בפרס בחירת העורך עם פרסומו באמריקן ז'ורנל של מיילדות וגינקולוגיה ב-2016. אימותים עוקבים במחקרי ACCORDANT, AVERT PRETERM ו-PRIME העמיקו את התיקוף, חיזקו את התוצאות והראו כי התערבות רפואית להריונות שנמצאו בבדיקה בסיכון גבוה הביאה לשיפורים מובהקים סטטיסטית במדדי ההריון הלידה והיילוד, כל זאת אל מול קבוצת הביקורת. ניתן להתרשם מתוצאות המחקרים באתר שלנו.
ההשלכות של לידה לפני שבוע 32 על פגים ופגות כוללות קשיי נשימה, הבשלה לא שלמה של מערכות ואיברים וצורך בחודשים של טיפול בפגייה – ולכן זיהוי מוקדם של הסיכון הוא קריטי! לידה מוקדמת מתרחשת בשני מסלולים שונים:
לידה מוקדמת ספונטנית (sPTB)
מוגדרת כלידה המתרחשת בטרם מלאו 37 שבועות להריון ויכולה לנבוע כתוצאה מאחד או שני האירועים הבאים:
- האמא נכנסת לתהליך של לידה פעילה באופן ספונטני
- קרום השלייה נקרע – מצב המוכר גם כ-"ירידת מים"
לידה מוקדמת בהתוויה רפואית (miPTB)
לעיתים, לידה מוקדמת מתרחשת כתוצאה מהתערבות רפואית יזומה. הרופא המטפל יזום לידה מוקדמת כאשר הוא מזהה כי המשכת ההריון מהווה סיכון לאם או לעובר.
סיבות נפוצות ללידה מוקדמת יזומה:
- פרה-אקלמפסיה או אקלמפסיה (רעלת הריון)
- התחברות לא נורמלית של הפלצנטה (השלייה) לדופן הרחם
- מחלה של האם
- פיגור גדילה תוך רחמי (עיכוב התפתחותי של העובר)
- הידרופס פטאליס – בצקת עוברית הגורמת להתנפחות באיברים שונים בעובר
- פעילות לבבית חריגה של העובר
הצעד הבא
אם החלטת לבצע את בדיקת PreTRM®, אנו ממליצים לקרוא עוד על לידה מוקדמת והסיכונים הכרוכים בה עוד בטרם מגיע חלון הזמן לביצוע הבדיקה (שבוע 18 עד שבוע 20+6). יש לבצע בדיקת התאמה זריזה ופשוטה באתר שלנו ולאחר מכן לתאם תור בוואטאפס מול מלר"מ איכילוב בטלפון 052-5488320.
שאלות נפוצות על בדיקת סיכון ללידה מוקדמת
האם הבדיקה אבחנתית או סקר?
בדיקת PreTRM® היא בדיקת סקר. כלומר, היא מעריכה הסתברות לאירוע עתידי, ולא אבחנה של מצב קיים. כלומר תוצאה של סיכון גבוה אין משמעה שהלידה שלך בהכרח תסתיים מוקדם. יחד עם זאת חשוב לציין בהקשר זה כי מחקרי החברה מראים שעבור נשים שנמצאו בסיכון נמוך ללידה מוקדמת, ב-99.9% מהמקרים הן אכן לא ילדו מוקדם. לעומת זאת, עבור הריונות שאובחנו באמצעות בדיקת PreTRM® כהריונות בסיכון גבוה ללידה מוקדמת, וקיבלו טיפולים התערבותיים, התנהגותיים ותרופתיים, נצפו השיפורים הבאים בפרמטרים של ההריון הלידה והיילוד:
- ירידה של 20% בממוצע במדד תחלואה ותמותה, בשנה הראשונה לחיי היילוד. כלומר, פחות מחלות וסיבוכים הנובעים מלידה מוקדמת ושיעורי תמותה נמוכים יותר בשנה הראשונה לחיים.
- ירידה של 22% במספר היילודים שנזקקו לאשפוז בפגיה.
- ירידה של 53% במספר הלידות לפני שבוע 32.
- ירידה של 35% במספר הלידות לפני שבוע 35.
- ירידה של 41% במספר הלידות במשקל נמוך מ-2000 גרם.
- ירידה של 5% בממוצע במשך זמן האשפוז של היילוד בבית החולים.
מה קורה אם הציון מצביע על סיכון גבוה?
במידה ובדיקת ה-PreTRM® שלך מראה כי ההריון שלך נמצא בסיכון גבוה ללידה מוקדמת, הרופא שלך יכול להחליט על כל או על חלק מההתערבויות הבאות, על פי שיקול דעתו המקצועי ובהתאם לתיק הרפואי שלך ולמצב של ההריון הספציפי שלך:
- מתן יומי של פרוגסטרון נרתיקי (200 מ"ג משחה) ואספירין במינון נמוך (81 מ"ג ליום) עד סוף שבוע 36 או עד מועד הלידה, אם תתרחש מוקדם יותר.
- ליווי צמוד יותר של אחות הריון הכולל חינוך והסברה להתנהגות נכונה בעת הריון בכלל ובהריון בסיכון גבוה ללידה מוקדמת בפרט ובדיקה שבועית טלפונית או דיגיטלית.
- ביקור נוסף אצל הרופא הכולל בדיקת אולטרסאונד.
הערה חשובה: הרופא שלך יכול, בהתאם לשיקול דעתו הרפואי, להחליט להמשיך עם מעקב כללי וללא כל התערבות נוספת.
האם הבדיקה מחליפה מדידת אורך צוואר הרחם?
לא. שתי הבדיקות בוחנות פרמטרים שונים – ביוכימי מול אנטומי. השימוש המשולב בהן מספק תמונה רחבה יותר ממה שכל אחת לבדה מציעה. בדיקת PreTRM® מזהה את המקרים שמדידת אורך צוואר הרחם לא מצליחה לזהות או מצליחה לזהות אך בשלבים מאוחרים יותר שלא מאפשרים תמיד התערבות אפקטיבית בזמן.
האם הבדיקה מכוסה בסל הבריאות?
בשלב זה הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי או בסל ההריון וממומנת באופן פרטי. חלק מהביטוחים המשלימים או הפרטיים מכסים בדיקות פרוטאומיות בכפוף לאישור מראש. מומלץ לברר מול סוכן הביטוח שלך אם הפוליסה שלך מכסה את הבדיקה חלקית או במלואה דרך אחד מסעיפי הפוליסה.
הבהרה
המידע המופיע בכתבה זו נועד לצורכי הסברה והדרכה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או המלצה טיפולית אישית.
כל החלטה רפואית בנוגע למעקב ההריון, ביצוע בדיקות, תזמון או טיפול – חייבת להתקבל על ידי רופא/ת הנשים המטפל/ת, בהתאם למצבך הרפואי האישי, להיסטוריה הרפואית ולסל הבריאות המעודכן.
הכתבה מבוססת על הנחיות ופרוטוקולים מקובלים בישראל נכון למועד כתיבתה, אך פרקטיקות רפואיות וסל הבריאות עלולים להשתנות. ייתכנו הבדלים בין קופות החולים ובין רופאים שונים.
אין להסתמך על המידע בכתבה זו כתחליף לביקור רפואי או לייעוץ מקצועי. בכל שאלה או חשש בנוגע להריונך, יש לפנות ישירות לרופא/ת המטפל/ת.