סקירת מערכות מוקדמת היא הבדיקה הראשונה שבה ניתן לסקור את איברי העובר ולאמת את תקינותם המבנית. הבדיקה מבוצעת בשבועות 14 עד 16, אינה כלולה בסל הבריאות, ופותחת את שרשרת הסקירות שמלוות את הטרימסטר השני. במאמר הזה ננסה לעשות סדר בדברים. מה בודקים בסקירה מוקדמת, מה ההבדל בינה לבין הסקירה המאוחרת ולשאר בדיקות ההריון, ולמה בדיוק שבועיים אחרי הסקירה המוקדמת נפתח חלון זמן חדש להערכת סיכון אישי ללידה מוקדמת ספונטנית.
מהי סקירת מערכות מוקדמת: בדיקת אולטרסאונד שמבוצעת בשבועות 14 עד 16, בוחנת את שלמות מערכות הגוף של העובר ואת תפקודן.
מה לתכנן הלאה: שבועיים אחרי סוף החלון של הסקירה המוקדמת נפתח חלון בן 20 יום, בין שבוע 18 לשבוע 20 ו-6 ימים, שבו ניתן לבצע את בדיקת PreTRM® להערכת הסיכון האישי ללידה מוקדמת ספונטנית.
מה היא סקירת מערכות מוקדמת
סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקת אולטרסאונד שמבוצעת בשבועות 14 עד 16 של ההריון, ובוחנת את שלמות מערכות הגוף של העובר ואת תפקודן. בניגוד לבדיקות אולטרסאונד שגרתיות בשליש הראשון שמתמקדות בקביעת גיל הריון, באישור פעימות לב ובמיקום שק ההריון, הסקירה המוקדמת בוחנת את העובר עצמו, את המבנה האנטומי שלו ואת תפקוד מערכות גופו בשלב מוקדם. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות, וברוב הקופות היא ניתנת במסגרת הביטוחים המשלימים בהשתתפות עצמית.
חשוב להבין שמדובר בבדיקה משלימה ולא חליפית. היא נכנסת ללוח הבדיקות לצד שקיפות עורפית בשליש הראשון, ולצד בדיקותהריוןלפישבועות הנפרסות לאורך כל ציר ההריון. הסקירה המוקדמת היא השלב שבו מתחילים לזהות מומים מבניים שניתן לראות כבר בשליש השני המוקדם, ובמקביל, ברוב המקרים, לזהות גם את מין העובר.
מה בודקים בסקירה
הסקירה המוקדמת בוחנת את שלמות מערכות הגוף של העובר ואת תפקודן בגיל ההריון הספציפי. חלק מהמערכות מתפתחות לאט ובאות לידי ביטוי רק לאחר לשבוע 20 להריון, ולכן הסקירה המוקדמת אינה תחליף לסקירה המאוחרת, שמבוצעת בשבועות 19 עד 24 ומשלימה את התמונה האנטומית של העובר. שתי הסקירות יחד מהוות את המעטפת המבנית של המעקב בטרימסטר השני.
איפה הסקירה המוקדמת לא עוזרת
הסקירה בפני עצמה אינה מאפשרת י לחשב סיכון לתסמונת דאון או לטריזומיות אחרות. לשם כך, יש לשלב שקיפות עורפית בשבועות 11 עד 13 ו-6 ימים, או בדיקתNIPT משבוע 10, או חלבוןעוברי בשליש השני. הסקירה גם אינה מעריכה סיכון ללידה מוקדמת ספונטנית. גם מדידת אורך צוואר הרחם, שלעיתים נעשית באולטרסאונד, מאתרת לבדה רק חלק קטן מהנשים שייכנסו ללידה מוקדמת ספונטנית. בהמשך המאמר נציג כלי חדשני אשר משלים לרופא ולאמא את התמונה ונכנס לפעולה החל משבוע 18.
מתי בדיוק עושים אותה
החלון המקובל לסקירה מוקדמת הוא שבועות 14 עד 16. ברוב המקומות נהוג לבצע אותה לקראת סוף שבוע 14 או בשבוע 15.
כל ארבע קופות החולים בישראל מכירות בסקירה המוקדמת ומעניקות כיסוי במסגרת הביטוחים המשלימים שלהן, אך רמת הכיסוי, גובה ההשתתפות העצמית והיקף הזכאות משתנים משמעותית בין הקופות ובין רבדי הביטוח השונים בתוכן, כך שהכדאיות האישית תלויה ישירות בתוכנית הספציפית שבה המטופלת חברה.הבדיקה מבוצעת פעם אחת בכל הריון, כולל הייעוץ שניתן במסגרתה. את קביעת התור כדאי לתאם מספר שבועות מראש.
איך לקרוא את התוצאה
תוצאה תקינה מציגה את כל המערכות הנבדקות כשהן נראות שלמות לגיל ההריון. תוצאה המצביעה על ממצא חריג אינה מסווגת כאבחנה סופית ולרוב תלווה בבדיקות המשך כמו בדיקת אולטרסאונד ממוקדת על ידי רופא/ת בכיר/ה ובחלק מהמקרים גם לייעוץ גנטי או לאבחון פולשני.
בדיקת אבחון פולשנית הזמינה לאחר ממצא חריג בסקירה היא בדיקתמישפיר, שמתבצעת בשבועות 16 עד 22 ויכולה לתת אבחנה חד-משמעית בנוגע לחריגות כרומוזומליות וגנטיות. החלטה על בדיקה פולשנית מתקבלת אחרי שיחה עם רופא/ת ושיקול של מידת הסיכון אל מול הוודאות שהבדיקה מעניקה.
ההמשך הטבעי – הערכת סיכון ללידה מוקדמת
שבועיים אחרי תום החלון של הסקירה המוקדמת נפתח חלון זמן חדש, שאינו עוסק במבנה העובר אלא בסיכון של ההריון להסתיים מוקדם מהצפוי. בין שבוע 18 לשבוע 20 ו-6 ימים מתבצעת בדיקתסיכוןללידהמוקדמת הנקראת PreTRM® זוהי בדיקת דם יחידה המודדת את היחס בין שני חלבונים בסרום בשילוב משתנים ביומטריים כמו מדד מסת הגוף, ומחשבת סיכון אישי ללידה מוקדמת ספונטנית. החלבונים הנמדדים הם Sex hormone-binding globulin, SHBG, ו-Insulin-like growth factor-binding protein 4, IBP4. חלבונים אלו מעורבים בתהליכי ההריון ורמותיהם בדם האם משתנות כאשר הלידה מתקדמת לשלב של לידה פעילה.
הבדיקה ייחודית בכך שהיא בוחנת את הסביבה החלבונית של ההריון, ומזהה את הסיכון בנשים שאינן מוגדרות בסיכון וללא סימפטומים עוד לפני שמופיעים סימנים שניתן לזהות בבדיקת אולטרסאונד כמו אורך צוואר הרחם.היסטוריה מיילדותית היא גורם סיכון ללידה מוקדמת אך הוא אינו מדויק ורלוונטי רק לנשים שכבר ילדו בעבר. הכלים הקליניים המסורתיים מאתרים יחד שיעור נמוך מהמקרים העתידיים. היסטוריה קודמת של לידה מוקדמת מאפשרת לזהות רק 11 אחוז מהלידות המוקדמות העתידיות, ומדידת אורך צוואר הרחם באמצעות אולטרסאונד מזהה רק 6 אחוז נוספים. בישראל, 1 מכל 15 תינוקות, כ-6.5 אחוז, יוולד בלידה מוקדמת, מה שהופך את הזיהוי המוקדם לרלוונטי הרבה מעבר למי שהוגדרה מראש להיות בסיכון.
תזמון מעשי: אם הסקירה המוקדמת מבוצעת בשבוע 15, בחינת ההתאמה ל-PreTRM® צריכה להיקבע באותו זמן, מאחר ושבועיים לאחר הסקירה, חלון הזמן לבדיקת ®PreTRM כבר ייפתח ולאחר שלושה שבועות בלבד הוא ייסגר.
כדאי לדעת: רוב הנשים ההרות הן מועמדות מתאימות לביצוע הבדיקה. נשים מתחת לגיל 18, בהריון מרובה עוברים (תאומים ומעלה), המציגות סימפטומים של לידה מוקדמת או מוגדרות בסיכון ללידה מוקדמת או המקבלות פרוגסטרון אחרי הטרימסטר הראשון אינן מתאימות. ניתן לבדוק עצמאית התאמה לבדיקה. הבדיקה מבוצעת במרכז הרפואי איכילוב.
איך הסקירה המוקדמת מתחברת לשאר בדיקות הטרימסטר השני
אחרי הסקירה המוקדמת, לוח הבדיקות בטרימסטר השני ממשיך בקצב צפוף. בשבועות 16 עד 20 ו-6 ימים ההמלצה המקובלת היא לבצע את בדיקת חלבון עוברי כתבחין משולש שבודק את הרמה של שלושה מרכיבים בדם האם: חלבון עוברי, ההורמון אסטריול וההורמון BHCG. תבחין משולש מאתר יותר מ-65 אחוז מהעוברים שמצויים בסיכון לתסמונת דאון, ותבחין מרובע, שמוסיף אינהיבין A, מגיע ל-70 עד 75 אחוז.
בשבועות 18 עד 20 ו-6 ימים נפתח החלון של בדיקת ®PreTRM, ובמקביל מתחיל החלון של סקירת מערכות מאוחרת שמבוצעת לרוב בשבועות 19 עד 24 ובודקת מערכות שמתפתחות לאט ובאות לידי ביטוי רק לאחר שבוע 20 להריון. השילוב של שתי הסקירות, המוקדמת והמאוחרת, נותן תמונה אנטומית כמעט מלאה של העובר עד תום הטרימסטר השני.
תכנון מעשי
שבועות 11 עד 13 ו-6 ימים – חלון שקיפות עורפית, סקר משולב אולטרסאונד וסמני דם לתסמונת דאון.
שבועות 14 עד 16 – סקירת מערכות מוקדמת, צילום הראשון של מבנה העובר.
שבועות 16 עד 20 ו-6 ימים – חלבון עוברי כתבחין משולש או מרובע.
שבועות 18 עד 20 ו-6 ימים – חלון ®PreTRM להערכת סיכון אישי ללידה מוקדמת ספונטנית.
שבועות 19 עד 24 – סקירת מערכות מאוחרת, השלמת התמונה האנטומית של העובר.
ההיכרות עם הסקירה המוקדמת היא חלק מהבסיס שכל אם בהריון בונה בשלב הזה, יחד עם הבנה של התפתחותהעובר ושל סדר הבדיקות לפי שבוע ההריון. בדיקת ®PreTRMבישראל זמינה לנשים בהריון חד-עוברי בין שבוע 18 לשבוע 20 ו-6 ימים, בעלות של 1,870 ש"ח במימון עצמי מלא, ומבוצעת בשלב זה במרכז הרפואי איכילוב בלבד.
מומלץ לקרוא עוד על לידה מוקדמת ובדיקת®PreTRMבאתר שלשרפיםדיאגנוסטיקה.
יש לבצע בדיקת התאמה זריזה ופשוטה ולאחר מכן לתאם תור בוואטסאפ מול מלר"מ איכילוב בטלפון 052-5488320.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין סקירת מערכות מוקדמת לסקירת מערכות מאוחרת?
סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת בשבועות 14 עד 16 ובוחנת את שלמות מערכות הגוף של העובר ואת תפקודן בשלב מוקדם. סקירה מאוחרת מבוצעת בשבועות 19 עד 24 ובודקת מערכות שמתפתחות לאט ובאות לידי ביטוי רק מעבר לשבוע 20 להריון. שתי הסקירות משלימות זו את זו ולא מחליפות.
האם סקירת מערכות מוקדמת מחליפה את שקיפות עורפית?
לא. שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד המבוצעת בין השבועות 11 ל-14 (13+6) להריון. הבדיקה מודדת את עובי הנוזל בעורף העובר כדי להעריך סטטיסטית את הסיכון לתסמונת דאון ומומים אחרים. כדי להגדיל את דיוק הניבוי, הבדיקה מלווה לרוב בבדיקת דם הנקראת סקר ביוכימי (או בדיקת סקר שליש ראשון). בדיקה זו מודדת חלבונים והורמונים בדם האם, והשקלול של תוצאות האולטרסאונד יחד עם בדיקת הדם נותן תמונה מדויקת יותר.
מתי בדיוק לקבוע תור ל-PreTRM ביחס לסקירה המוקדמת?
חלון הזמן לביצוע בדיקת ®PreTRM נפתח בשבוע 18 ונסגר בסוף שבוע 20 ו-6 ימים. נשים שעושות סקירת מערכות מוקדמת בשבועות 14 עד 16 יכולות לבדוק את התאמתן לבדיקה ולתאם תור באותו פרק זמן, כדי שלא לפספס את החלון. תיאום התור מתבצע דרך הוואטסאפ של מלר"ם המרכז הרפואי איכילוב (ביה"ח ליס לנשים ויולדות). .
הבהרה
המידע המופיע בכתבה זו נועד לצורכי הסברה והדרכה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או המלצה טיפולית אישית.
כל החלטה רפואית בנוגע למעקב ההריון, ביצוע בדיקות, תזמון או טיפול – חייבת להתקבל על ידי רופא/ת הנשים המטפל/ת, בהתאם למצבך הרפואי האישי, להיסטוריה הרפואית ולסל הבריאות המעודכן.
הכתבה מבוססת על הנחיות ופרוטוקולים מקובלים בישראל נכון למועד כתיבתה, אך פרקטיקות רפואיות וסל הבריאות עלולים להשתנות. ייתכנו הבדלים בין קופות החולים ובין רופאים שונים.
אין להסתמך על המידע בכתבה זו כתחליף לביקור רפואי או לייעוץ מקצועי. בכל שאלה או חשש בנוגע להריונך, יש לפנות ישירות לרופא/ת המטפל/ת.
