צירים מוקדמים הם אחד הסימנים המוכרים שמרמזים כי הלידה עלולה להתחיל לפני הזמן הצפוי, אבל הם גם בין הסימנים הכי קשים לפענוח. ההבדל בין צירי הכנה לבין צירים אמיתיים מוקדמים אינו תמיד ברור, וההחלטה מתי לפנות לבדיקה דחופה היא קריטית. במאמר הזה נסביר מהם צירים מוקדמים, איך מבחינים בינם לבין צירי הכנה, מה התסמינים המשלימים שמחייבים פנייה דחופה, ואיך משתלבת באבחון המוקדם בדיקת ®PreTRM – בדיקת דם שמודדת את הסיכון ללידה מוקדמת ספונטנית עוד לפני שמופיע הציר הראשון.
הגדרה רפואית: לידה מוקדמת היא לידה המתרחשת לפני סופו של שבוע 37 להריון.
תסמינים שמחייבים פנייה דחופה: צירים סדירים, הופעת הפקק הרירי, ירידת מים. כאשר אחד מאלה מתרחש לפני שבוע 37 יש לפנות למיון יולדות באופן מיידי.
מהם צירים מוקדמים
צירים מוקדמים הם התכווצויות של שריר הרחם שמתרחשות לפני שבוע 37 להריון, וכאשר הן סדירות ומתעצמות הן יכולות להוביל לפתיחת צוואר הרחם וללידה מוקדמת.
איך מבחינים בין צירי הכנה לצירים אמיתיים
אחד הקשיים העיקריים של הריון הוא לדעת מתי התכווצויות שמרגישים הן רק "חימום" של הרחם לקראת הלידה, ומתי הן צירים אמיתיים. ההבחנה לא תמיד ברורה, אבל יש כמה מאפיינים שמסייעים.
צירי הכנה ללידה או בשמם הנוסף, צירי ברקסטון-היקס (Braxton Hicks) הם התכווצויות רחמיות לא סדירות המופיעות לרוב מהשליש השני ואילך, לעיתים כבר משבוע 20.
מאפיינים:
לא סדירים – אין דפוס קבוע של תדירות או משך
לא מתגברים עם הזמן
נעלמים עם מנוחה, שינוי תנוחה או שתייה
בדרך כלל ללא כאב – תחושת הידוק או מתיחה
אינם גורמים לדינמיקה צווארית – לא פותחים ולא מקצרים את צוואר הרחם
לעומתם, צירי לידה אמיתיים (בזמן או מוקדמים) מראים מאפיינים אחרים לגמרי:
תדירות התחלתית: כל 15 עד 20 דקות
משך: 30 עד 45 שניות בתחילה, מתארך עד 60 עד 90 שניות
דפוס: מתקצרים בהדרגה כל 10, כל 7, כל 5 דקות
כלל ה-5-1-1: צירים כל 5 דקות, למשך דקה, במשך שעה. זה הסימן לפנות לבית החולים.
מלווים בהתקצרות הדרגתית של צוואר ברחם
ההבדל המהותי מצירי ברקסטון-היקס: הדפוס רק מתגבר ולא נעלם, לא מתפוגג עם מנוחה ולא חוזר לאקראי.
אם הצירים מתחילים להופיע במרווחים סדירים לפני שבוע 37, יש לפנות באופן מיידי למיון יולדות, גם אם זה מאוחר בלילה או בסוף השבוע.
אילו תסמינים נוספים מחייבים פנייה דחופה
סימנים המרמזים כי הלידה קרבה ושאי אפשר להתעלם מהם כוללים: צירים סדירים, הופעת הפקק הרירי, וירידת מים. הפקק הרירי הוא ההפרשה הרירית הסמיכה שאוטמת את צוואר הרחם בזמן ההריון. כשהצוואר מתחיל להיפתח, הפקק הזה יוצא, לעיתים בפעם אחת ולעיתים בהדרגה, וייתכן שיהיה מעט מעורב בדם. ירידת מים היא הופעה של נוזל מהנרתיק, לפעמים בזרם חזק ולפעמים בטפטוף מתמיד. כל אחד מהסימנים הללו לפני שבוע 37 מחייב פנייה דחופה למיון יולדות.
סימנים נוספים שמחייבים פנייה דחופה כוללים: דימום מהנרתיק (גם דימום קל), כאבים חזקים בבטן התחתונה או באגן, תחושת לחץ באגן שמתעצמת, ירידה משמעותית בתחושת תנועות העובר. במצבים האלה ההמלצה היא לפנות מיד למיון יולדות. רופא/ת הנשים המטפל/ת תוכל לבצע בדיקה גופנית, אולטרסאונד צוואר רחם, ובדיקות נוספות שיעריכו אם מדובר בלידה מוקדמת מתפתחת.
מה קורה במיון יולדות בהגעה עם חשד לצירים מוקדמים
הצוות הרפואי במיון יולדות יבצע בדיקה גופנית כדי להעריך את מצב צוואר הרחם, יחבר את האישה למוניטור שיעקוב אחר תכיפות ועוצמת הצירים ואחר מצב העובר, ולעיתים יבצע בדיקת אולטרסאונד נרתיקי למדידת אורך צוואר הרחם. במידת הצורך, יילקחו בדיקות דם או בדיקות ספציפיות לזיהוי סיכון פעיל ללידה מוקדמת.
אם עולה מהבדיקות שמדובר בצירים מוקדמים אמיתיים, מספר התערבויות אפשריות. במצבים מסויימים , ניתן מתן תרופות לעצירת הצירים (טוקוליטיקה). עצירת הצירים היא לתקופה של 48 שעות על מנת לאפשר מתן סטרואידים המזרזים את הבשלת הריאות של העובר, מה שמשפר משמעותית את תוצאות הלידה.
חשוב לציין כי יותר מ-80% מהנשים שסובלות מצירים מוקדמים לא תפתחנה לידה מוקדמת. לכן הטיפולים הטוקוליטי והסטרואידי לא ניתנים בכל מקרה של צירים מוקדמים אלא רק כאשר ישנה דינמיקה צווארית מוכחת שמצביעה על לידה פעילה מתקרבת.
במצבים בהם הצירים המוקדמים לא מלווים בדינמיקה צווארית של לידה פעילה יומלץ אשפוז למעקב או שמירת הריון בבית עם הנחיות מנוחה מתאימות.
גורמי סיכון לצירים מוקדמים
חלק מהנשים נכנסות להריון עם גורמי סיכון מוכרים מראש שמגבירים את הסיכוי לצירים מוקדמים וללידה מוקדמת. הגורמים העיקריים כוללים:
היסטוריה של לידה מוקדמת קודמת – אחד המנבאים החזקים ביותר. אישה שילדה לידה מוקדמת בעבר נמצאת בקטגוריית סיכון מובהקת לחזרה.
הריון מרובה עוברים – תאומים, שלישיות וכד'. מתיחת היתר של הרחם מעודדת צירים מוקדמים.
צוואר רחם קצר – ממצא של צוואררחםקצר באולטרסאונד במהלך ההריון.
זיהומים – זיהומי דרכי שתן, זיהומים נרתיקיים, או זיהומים מערכתיים יכולים לעורר צירים מוקדמים.
סוכרת הריון או יתר לחץ דם הריוני – סיבוכים מטבוליים שמעלים את הסיכון.
סיבוכי שליה – שליית פתח (שליה שמכסה את פתח תעלת צוואר הרחם) או היפרדות שליה מקדימה (מדופן הרחם).
גיל – הריון לפני גיל 18 או לאחר גיל 35 קשור לסיכון מוגבר.
חשוב להדגיש: רוב הנשים שייכנסו ללידה מוקדמת ספונטנית אינן בקטגוריית סיכון מוגבר על בסיס הגורמים הללו. זו אחת הסיבות שאיתור מוקדם של נשים בסיכון אצל מי שאין לה אינדיקציה ברורה הפך לאתגר מרכזי.
איך לזהות סיכון לפני שמופיעים צירים
הכלים הקליניים המסורתיים לזיהוי סיכון ללידה מוקדמת מאתרים שיעור נמוך מהמקרים. היסטוריה קודמת של לידה מוקדמת מאפשרת לזהות רק 11 אחוז מהלידות המוקדמות העתידיות, ומדידת אורך צוואר הרחם באולטרסאונד מזהה רק 6 אחוז נוספים. בשילוב, שני הכלים האלה מאתרים 17 אחוז בלבד, ומפספסים את 83 האחוז שנותרים.
הכלי החדש שסוגר את הפער הוא בדיקת ®PreTRM, בדיקת דם קלה ופשוטה שאיננה פולשנית, הנלקחת בדיקור אצבע מהאם, אותה מבצעים בחלון הזמן של שבועות 18 עד 20 ו-6 ימים. הבדיקה מבוססת על חמישה! מחקרים קליניים גדולים על יותר מ-20,000 נשים בהריון במעל 20 מרכזים רפואיים שונים ברחבי ארצות הברית. היא מודדת את היחס בין החלבונים Sex hormone-binding globulin (SHBG) ו-Insulin-like growth factor-binding protein 4 (IBP4) בסרום, ובשקלול מדדים ביומטריים נוספים כמו מדד מסת הגוף (BMI), מאפשרת לחשב את הסיכון האישי של ההריון להסתיים לפני שבוע 37.
הבדיקה מבוססת על חמישה! מחקרים קליניים גדולים על מעל 20,000 נשים בהריון, במעל 20 מרכזים רפואיים שונים ברחבי ארצות הברית. רוב הנשים ההרות הן מועמדות מתאימות לבדיקה. בדיקת ®PreTRM אינה מחליפה את מדידת אורך צוואר הרחם, אלא משלימה אותה. היא בודקת את הסביבה החלבונית של ההריון, ומזהה את הסיכון גם כאשר הסימנים הויזואלים כמו צירים מוקדמים ו\או צוואר רחם מקוצר עדיין לא הופיעו ולא ניתנים לזיהוי.
זיהוי הסיכון בשלב מוקדם מאפשר תכנון מעקב צמוד יותר, החלטות מבוססות לגבי שמירת הריון, ותכנון מתן התערבויות עוד לפני הופעת התסמינים הויזואלים.
הנקודה החשובה ביותר היא העובדה שנשים שנמצאו בבדיקת ®PreTRM בסיכון גבוה וקיבלו טיפול מתאים הראו שיפורים משמעותיים במדדי ההריון הלידה והיילוד. פחות תחלואה ותמותה של היילוד, פחות אשפוזים בפגיה ולמשך זמן קצר יותר, משקל גבוה יותר בלידה ופחות לידות מוקדמות מתחת לשבוע 35 ו-32.
איך משתלב ®PreTRM במעקב הכללי
תוכנית מעקב בהריון בריא כוללת בדרך כלל בדיקותהריוןלפישבועות – שקיפותעורפית בשבועות 11 עד 13 ו-6 ימים, בדיקתNIPT משבוע 10, סקירתמערכותמוקדמת בשבועות 14 עד 16, חלבוןעוברי בשבועות 16 עד 20 ו-6 ימים, ובחלון של שבועות 18 עד 20 ו-6 ימים נפתחת האפשרות לבדיקתסיכוןללידהמוקדמת. נשים שמזוהות בסיכון מוגבר מקבלות תוכנית מעקב מותאמת שעשויה לכלול בדיקות צוואר רחם תכופות, ייעוץ לגבי הריוןבסיכון, וקשר רציף עם הצוות הרפואי.
איך לתאם בדיקת ®PreTRM
בדיקת ®PreTRM בישראל מבוצעת בשלב זה במרכז הרפואי איכילוב בלבד (ביה"ח ליס לנשים ויולדות), בעלות של 1,870 ש"ח במימון עצמי מלא, מדגימת דם בודדת שלא דורשת הכנות מיוחדות. התוצאות נשלחות אל כתובת הדואר האלקטרוני של המטופלת ובנוסף אל המרכז הרפואי איכילוב. יש לבצע בדיקת התאמה זריזה ופשוטה באתר בדיקת ®PreTRM של שרפים דיאגנוסטיקה, ולאחר מכן לתאם תור בוואטסאפ מול מלר"מ איכילוב בוואטסאפ בטלפון 052-5488320.
שאלות נפוצות
איך אדע אם הצירים שאני מרגישה הם צירים מוקדמים?
ההבחנה לא תמיד פשוטה. צירי הכנה הם לא סדירים, לא מתעצמים, ולעיתים חולפים עם שינוי תנוחה או מנוחה. צירים אמיתיים מופיעים במרווחים סדירים, מתעצמים עם הזמן, ולא חולפים. אם הצירים מופיעים באופן סדיר לפני שבוע 37, יש לפנות מיידית למיון יולדות, גם אם זה לילה או סוף שבוע.
מה ההבדל בין צירי הכנה לבין צירים מוקדמים?
צירי הכנה (Braxton Hicks) הם תופעה תקינה לחלוטין שמופיעה לעיתים מהטרימסטר השני, אינם פותחים את צוואר הרחם ולא מובילים ללידה פעילה. מנגד, צירים מוקדמים הם סדירים, מתגברים וגורמים לפתיחת צוואר הרחם לפני שבוע 37, מה שיכול להוביל ללידה פעילה. ההבחנה הסופית מתבצעת במיון יולדות עם בדיקה גופנית, מוניטור ואולטרסאונד.
איך ניתן לזהות סיכון ללידה מוקדמת לפני שמופיעים צירים?
הכלים המסורתיים (היסטוריה ואורך צוואר רחם) מאתרים יחד רק 17 אחוז מהלידות המוקדמות. ®PreTRM היא בדיקת דם של האם בשבועות 18-20+6 שמודדת חלבונים בסרום ומחשבת את הסיכון האישי של ההריון להסתיים לפני שבוע 37. הבדיקה מבוססת על חמישה מחקרים קלינים גדולים על מעל 20,000 נשים בהריון במעל 20 מרכזים רפואיים גדולים בארה"ב.
הבהרה
המידע המופיע בכתבה זו נועד לצורכי הסברה והדרכה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או המלצה טיפולית אישית.
כל החלטה רפואית בנוגע למעקב ההריון, ביצוע בדיקות, תזמון או טיפול – חייבת להתקבל על ידי רופא/ת הנשים המטפל/ת, בהתאם למצבך הרפואי האישי, להיסטוריה הרפואית ולסל הבריאות המעודכן.
הכתבה מבוססת על הנחיות ופרוטוקולים מקובלים בישראל נכון למועד כתיבתה, אך פרקטיקות רפואיות וסל הבריאות עלולים להשתנות. ייתכנו הבדלים בין קופות החולים ובין רופאים שונים.
אין להסתמך על המידע בכתבה זו כתחליף לביקור רפואי או לייעוץ מקצועי. בכל שאלה או חשש בנוגע להריונך, יש לפנות ישירות לרופא/ת המטפל/ת.
